אָמַר הָרוּחַ: אֲנִי נוֹשֵׁב – אֲנִי קַיָּם. עָנָה הָעֵץ: אַתָּה נוֹשֵׁף – אֵינִי פֶּחָם. חָשַׁב הַגֵּץ: אֲנִי רוֹשֵׁף – עוֹדֶנִּי חַם. שָׁר הָאָדָם: קוֹלִי כִּשֵּׁף רוּחַ וּבָקַע יָם. הָרוּחַ חֲדַל לִנְשֹׁב, הַגֵּץ נָדַם הִפְסַקְתִּי לְהִתְקַיֵּם, פָּסְקָה הָאֵשׁ בְּלֵב הַיַּבָּשָׁה אָבַד עֵץ עָבֵש וְהָאָדָם בִּשְׁתִיקַת הַיָּם נִרְדַם טָבְעָה שִׁירָתוֹ בְּחוֹל מִדְבָּר עַל נִשְׁמַת הָרוּחַ לֹא שָׁמַר … המשך לקרוא פחם